רגולציה סביבתית להקמת חוות שרתים בישראל: שאלות ותשובות
הקמת חוות שרתים (Data Center) בישראל כפופה לרגולציה סביבתית מרובת-רשויות: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים, דרישות רעש ואש, הליכי תכנון וחיבור לרשת החשמל. ריכזנו כאן את השאלות הנפוצות ביותר של יזמים ומתכננים, עם תשובות עובדתיות וזהירות במקום שבו הרגולציה עדיין מתגבשת.
לתמונה המלאה ראו את עמוד-העל שלנו על חוות שרתים ורגולציה סביבתית, את שירות ליווי סביבתי לחוות שרתים, ואת שירות פליטות והיתרי פליטה לאוויר. לליווי פרטני: צרו קשר.
שאלות ותשובות
האם הקמת חוות שרתים מחייבת היתר פליטה לאוויר?
ככלל כן, כאשר ההספק התרמי המצרפי של מערך גנרטורי הגיבוי עולה על 50MW. במקרה כזה החווה נחשבת "מקור פליטה טעון היתר" לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (סעיף 1.1 בתוספת השלישית: מתקן שריפה מעל 50MW תרמי), ונדרש היתר פליטה מהמשרד להגנת הסביבה לפני הפעלה.
הסף מתייחס להספק המצרפי של כלל הגנרטורים, גם אם כל יחידה בפני עצמה קטנה יותר. חוות בהספק נמוך מהסף עשויות שלא להיכנס להליך, אך עדיין כפופות לדרישות סביבתיות אחרות. את הסיווג המדויק יש לבחון פרטנית מול הרשות.
כמה זמן לוקח לקבל היתר פליטה לחוות שרתים?
על בסיס התקדים היחיד שפורסם עד כה בישראל, ההליך נמשך כשלוש שנים מהגשת הבקשה ועד פרסום ההיתר, וכלל כחמישה סבבי השלמות מול המשרד להגנת הסביבה. זהו מקרה בודד, ולכן אין לראות בו לוח זמנים מובטח: משך ההליך תלוי בשלמות הבקשה, במורכבות המתקן ובעומס הרגולטורי.
המסקנה המעשית ליזמים: כדאי להתחיל את הליך ההיתר מוקדם ככל האפשר בלוח הזמנים של הפרויקט, במקביל לתכנון ולחיבור החשמל, ולא כשלב אחרון לפני הפעלה.
כמה שעות מותר להפעיל גנרטור גיבוי בחוות שרתים?
בהיתר הפליטה הראשון מסוגו שפורסם בישראל לחוות שרתים, הותרה הפעלת גנרטור לצורכי תחזוקה ובדיקות עד כ-15 שעות בשנה לכל גנרטור, בימים א', ה' בין 8:00 ל-17:00, כשמפעילים גנרטור אחד בלבד בכל פעם. במצב של תקלת רשת ארצית הותרה הפעלה בו-זמנית של מספר גדול יותר.
מדובר בתנאים מהיתר ספציפי, ולא בכלל אחיד לכל חווה. התנאים בכל היתר נקבעים פרטנית לפי סוג הגנרטורים, מיקומם וסביבתם, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.
האם אחסון סולר לגנרטורים מחייב היתר רעלים?
אחסון סולר בכמות העולה על הספים שבתקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור מהיתר), התשנ"ו-1996, מחייב ככלל היתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993. בחוות שרתים, שבהן נשמרים מלאי דלק משמעותיים לגנרטורי גיבוי, זהו שיקול מרכזי. הסף המספרי המדויק לסולר טעון אימות פרטני מול הרשות.
בפועל, בתקדים הקיים נדרשו פתרונות אחסון תת-קרקעיים לדלק. מעבר לסולר, גם אמצעי קירור וסוללות עשויים להיכנס לתחולת דיני החומרים המסוכנים, ולכן מומלץ למפות את כלל החומרים באתר בשלב מוקדם.
האם נדרש תסקיר השפעה על הסביבה להקמת חוות שרתים?
אין חובה אוטומטית לתסקיר השפעה על הסביבה עבור חוות שרתים. עם זאת, מוסד התכנון, ובכלל זה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל): רשאי לדרוש תסקיר או מסמך סביבתי כתנאי לאישור התוכנית, מכוח תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003.
הדרישה נבחנת לפי היקף הפרויקט, מיקומו ורגישות הסביבה. ארגוני סביבה הביעו התנגדות למסלולי תכנון מהירים שעלולים לצמצם את הבחינה הסביבתית, ולכן סוגיית התסקיר עשויה לעלות גם כשאין חובה פורמלית.
מהו "חוק חוות השרתים" החדש בישראל?
מדובר בתיקון 168 לחוק התכנון והבנייה, המסווג חוות מחשוב בהספק של 50MW ומעלה כ"תשתית לאומית", ובכך מנתב אותן למסלול תכנון מהיר דרך הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), עד מספר מוגבל של תוכניות בשנה. התיקון עבר קריאה ראשונה ביוני 2026 והמשך הליך החקיקה טרם הושלם.
מכיוון שהחקיקה עדיין בהתהוות, פרטיה הסופיים עשויים להשתנות. במקביל אישרה הממשלה תוכנית לאומית להאצת תחום ה-AI, שחוות השרתים הן חלק מרכזי מהתשתית שלה.
מהו צוואר הבקבוק המרכזי בהקמת חוות שרתים בישראל?
צוואר הבקבוק הגדול ביותר הוא החיבור לרשת החשמל. לפי נתוני רשות החשמל, נרשמו בקשות חיבור בהיקף של אלפי מגה-וואט: הרבה מעבר לקיבולת הזמינה, וההערכות הן שרק חלק קטן מהן יאושרו בפועל. מיקום, זמינות תשתית והספק מבוקש הופכים לשיקול מכריע בהיתכנות הפרויקט.
רשות החשמל קידמה מתווה (שהיה בשלב שימוע) הכולל דמי-תור, מנגנוני עדיפות ותנאי גמישות בצריכה. הפרטים הסופיים של המתווה עשויים להשתנות, ויש לבדוק את המצב העדכני מול הרשות.
האם יש יתרון להקמת חוות שרתים בפריפריה?
כן. במתווה שקידמה רשות החשמל נכללה עדיפות לאזורי הפריפריה: הנגב והצפון: כחלק ממדיניות לפזר את העומס על רשת החשמל ולנתב פרויקטים לאזורים עם קיבולת פנויה. מיקום בפריפריה עשוי לשפר את סיכויי החיבור לרשת ואת לוחות הזמנים.
מדובר במתווה שהיה בשלב שימוע, ולכן היקף היתרון ותנאיו טעונים אימות מול המצב העדכני. לצד יתרון החשמל יש לשקול גם היבטים של תשתיות משלימות, כוח אדם וזמינות מים לקירור.
כמה מים צורכת חוות שרתים לקירור?
חווה המשתמשת בקירור אידוי עלולה לצרוך כמות מים משמעותית: לפי הערכות מקובלות, בסדר גודל של כ-2.5 מיליון מ"ק בשנה על כל 100MW, צריכה המקבילה לזו של עשרות אלפי תושבים. לעומת זאת, שיטות קירור במעגל סגור או קירור נוזלי מפחיתות את צריכת המים כמעט לאפס, אך בדרך כלל במחיר צריכת חשמל גבוהה יותר.
הנתון מתייחס לקירור אידוי בלבד, והצריכה בפועל תלויה באקלים, בעומס ובטכנולוגיה. בחירת שיטת הקירור היא החלטה סביבתית-כלכלית מרכזית שכדאי להכריע בה בשלב התכנון.
אילו דרישות בטיחות חלות על מערכות אגירת סוללות ליתיום בחוות שרתים?
מערכות אגירת אנרגיה ואל-פסק מבוססות סוללות ליתיום (BESS/UPS) כפופות לדרישות בטיחות אש של הרשות הארצית לכבאות והצלה, לתקנים ישראליים רלוונטיים (כגון ת"י 1928) ולדרישות הפרדת אש ומרחקי ביטחון. הדרישות בתחום הוחמרו במהלך 2025 לנוכח הסיכון הייחודי של "בריחה תרמית" בסוללות ליתיום.
מספרי ההוראות והתקנים המדויקים החלים על מתקן ספציפי טעונים אימות פרטני, שכן הרגולציה בתחום מתעדכנת. תכנון מוקדם של מערך הבטיחות מול גורמי הכבאות חוסך עיכובים בהמשך.
אילו דרישות קיימות בישראל לקיימות וליעילות אנרגטית (PUE) בחוות שרתים?
נכון להיום אין בישראל חובת דיווח כללית על מדדי יעילות אנרגטית כמו PUE (יחס צריכת החשמל הכוללת לצריכת ציוד המחשוב) או WUE (יעילות מים), בשונה מהאיחוד האירופי שמחייב דיווח כזה מעל הספק מסוים. עם זאת, בהיתר הפליטה שכבר פורסם נכללה חובת יישום תקן ניהול אנרגיה ISO 50001.
המשמעות היא שגם ללא חובת דיווח רוחבית, שיקולי יעילות אנרגטית וקיימות כבר נכנסים לתנאי ההיתרים הפרטניים. לשם השוואה, ממוצע ה-PUE העולמי נאמד סביב 1.58, בעוד מתקנים מתקדמים מגיעים ל-1.08-1.14.
צוות ELM כאן ללוות אתכם: דברו איתנו לייעוץ ראשוני.
הבהרה: המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ומקצועי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת רגולטורית רשמית או תחליף להתייעצות פרטנית מול הרשויות המוסמכות. הרגולציה הסביבתית מתעדכנת מעת לעת. אין להסתמך על התוכן לקבלת החלטות ללא ליווי מקצועי פרטני; ELM אינה אחראית להסתמכות על המידע ללא ייעוץ ספציפי.