מ-1 בינואר 2027 משתנה הבסיס המשפטי של היתר הרעלים בישראל: התוספת השלישית לחוק החומרים המסוכנים נכנסת לתוקף ומחליפה את תקנות סיווג ופטור. מהמועד הזה, החובה להחזיק היתר רעלים תיקבע לפי שני חלקים: חלק א׳ לפי סוג והיקף הפעילות וחלק ב׳ לפי כמויות החומרים המסוכנים: כשהסיווג נעשה לפי המחמיר מביניהם, ובכפוף לארבעה תנאים מצטברים הקבועים בחוק. השינוי הוא חלק מרפורמת הרישוי הסביבתי המשולב (חוק הגנת הסביבה: ייעול הליכי רישוי סביבתי, התשפ״ד-2024), שמאחדת את היתר הרעלים עם היתר הפליטה והתנאים הסביבתיים ברישיון העסק, ומאריכה משמעותית את תוקף ההיתרים.
המצב היום: תקנות סיווג ופטור
עד סוף 2026, החובה בהיתר רעלים נקבעת מכוח חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג-1993, כאשר תקנות סיווג ופטור הן שקובעות אילו עסקים העוסקים בחומרים מסוכנים חייבים בהיתר ואילו פטורים ממנו. במסגרת הזו, תוקף היתר רעלים כיום הוא קצר: ככלל בין שנה לשלוש שנים: כך שמפעלים רבים נמצאים במחזור חידושים תכוף מול המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, היתר הרעלים מתנהל היום כהליך נפרד מהיתר הפליטה לאוויר ומהתנאים הסביבתיים ברישיון העסק: שלושה מסלולים רגולטוריים מקבילים לאותו מפעל.
מה מחליפה התוספת השלישית מ-1.1.2027
ב-1.1.2027 נכנסות לתוקף ליבת הרפורמה והתוספת השלישית לחוק החומרים המסוכנים, שמחליפה את מנגנון תקנות סיווג ופטור. המבנה החדש בנוי משני חלקים:
- חלק א׳: לפי סוג והיקף הפעילות: ענפים ופעילויות מוגדרים שעצם קיומם, בהיקף הקבוע, מקים חובת היתר.
- חלק ב׳: לפי כמויות חומרים מסוכנים: ספי כמות לחומרים המוחזקים או הנמצאים בשימוש בעסק.
הסיווג נעשה לפי המחמיר מבין שני החלקים: כלומר, גם מפעל שהיקף פעילותו נמוך עשוי להתחייב בהיתר בשל הכמויות שהוא מחזיק, ולהפך. החיוב עצמו כפוף לארבעה תנאים מצטברים הקבועים בחוק, ורק בהתקיים כולם קמה חובת ההיתר. חשוב לדעת: הסיווג הוא באחריות העסק. במרץ 2026 פרסם המשרד להגנת הסביבה מדריך סיווג סופי לסיווג עצמי, והאחריות לתוצאה מוטלת על המפעל.
רמות א׳, ב׳ ו-ג׳: מי נמצא איפה
המבנה החדש מדרג את מפעלי החומרים המסוכנים לשלוש רמות:
- רמה א׳: פעילות בסיכון או בהיקף גבוה. ההליך דומה במהותו להליך של היתר פליטה, כולל שיתוף ציבור ופרסום הבקשה להערות.
- רמה ב׳: פעילות בסיכון בינוני, בהליך פשוט ומהיר יותר.
- רמה ג׳: פעילות בסיכון נמוך, הפטורה מהיתר; אופן הסדרתה צפוי להיקבע בתקנות.
על פי הערכות שפורסמו, מדובר בסדר גודל של מאות מפעלים ברמה א׳ וכאלף ומעלה ברמה ב׳: אך המספרים המדויקים תלויים בסיווג בפועל של כל עסק.
היתר רעלים 2027 והקשר לרישוי הסביבתי המשולב
התוספת השלישית אינה שינוי נקודתי: היא חלק מרפורמה שמאחדת שלושה מכשירים רגולטוריים להיתר סביבתי אחד: היתר הפליטה לאוויר, היתר הרעלים והתנאים הסביבתיים ברישיון העסק. במסגרת זו נוצרים שני מסלולים: מפעל החייב בהיתר פליטה יקבל היתר פליטה אחוד שמכסה גם את תחום החומרים המסוכנים (ופוטר אותו מהיתר רעלים נפרד), ואילו מפעל שמחזיק חומרים מסוכנים בלבד יקבל היתר רעלים אחוד ברמה א׳ או ב׳. ההגשות ייעשו באופן מדורג לפי ענפים, החל מ-2027 ועד להשלמת היישום המלא בשנים הבאות. ההיערכות המומלצת מתחילה בהבנת התמונה הרחבה: היערכות להיתר רעלים 2027 במסגרת הרישוי הסביבתי המשולב, ובבדיקה איפה המפעל שלכם ממוקם בה.
תוקף חדש: 7 ו-10 שנים במקום שנה עד שלוש
אחד השינויים המשמעותיים ביותר למפעלים הוא תוקף ההיתר. בעוד היתר רעלים ניתן כיום לתקופות של שנה עד שלוש שנים, ההיתר האחוד יינתן לראשונה ל-7 שנים, וחידושו יהיה ל-10 שנים. בנוסף, שינוי תנאים באמצע תקופת ההיתר יתאפשר ככלל רק בנסיבות של חשש לפגיעה סביבתית משמעותית: כלומר ודאות רגולטורית ארוכה בהרבה מהמצב הקיים. מנגד, כלל התנאים הסביבתיים: כולל אלה שהיו עד כה ברישיון העסק: יהיו חשופים לעיצומים כספיים, כך שהאכיפה מתרחבת במקביל להקלה בבירוקרטיה.
מה מפעל צריך לעשות עכשיו
- לבצע סיווג עצמי לפי מדריך הסיווג של המשרד להגנת הסביבה: מיפוי הפעילויות מול חלק א׳ ומצאי החומרים המסוכנים מול חלק ב׳, וקביעת הרמה לפי המחמיר.
- לוודא שההיתר הקיים תקף: הוראות המעבר קובעות שהיתר קיים ותנאי רישיון העסק נשארים בתוקף עד קבלת ההיתר האחוד, בתנאי שהוגשה בקשה במועד הענפי. פספוס מועד ההגשה מסכן את הרציפות.
- לעקוב אחר מועד ההגשה הענפי: לוח הזמנים מדורג לפי ענפים, וההנחיות הסקטוריאליות מתפרסמות בהדרגה.
- להתחיל לאסוף את חומרי הבקשה: פירוט חומרים מסוכנים, מיפוי תרחישי אירוע ותוכניות מניעה, טכניקות צמצום פליטות, טיפול בפסולת, ובמקרים המתאימים סקר קרקע.
- לבחון פערים מול הדרישות הצפויות ולתקצב מראש: טיוטת מודל האגרות פורסמה במרץ 2026 וטרם גובשה סופית.
איך ELM מלווה את המעבר
ELM, חברת הנדסה סביבתית הפועלת מאז 2014, מלווה מפעלים וארגונים בכל שלבי המעבר: סיווג עצמי מנומק ומתועד, בניית מצאי חומרים מסוכנים, הכנת הבקשה על כלל נספחיה וייצוג מול המשרד להגנת הסביבה. הליווי שלנו בתחום החומרים המסוכנים והיתרי הרעלים משתלב עם ניסיון רחב בהכנת בקשות להיתרים סביבתיים, כך שהמפעל מגיע למועד הענפי שלו מוכן: בלי לפגוע בפעילות השוטפת. שאלות נפוצות נוספות ריכזנו בשו״ת המלא על הרישוי הסביבתי המשולב.
רוצים לדעת איפה המפעל שלכם עומד מול התוספת השלישית? דברו איתנו.
שאלות ותשובות
האם היתר רעלים קיים יישאר בתוקף אחרי 1.1.2027?
כן, ככלל. הוראות המעבר קובעות שהיתר קיים ותנאים סביבתיים ברישיון העסק ממשיכים לחול עד קבלת ההיתר האחוד: בתנאי שהמפעל הגיש בקשה במועד ההגשה הענפי שנקבע לו. מי שלא יגיש במועד עלול לאבד את הרציפות הרגולטורית.
מה ההבדל בין רמה א׳ לרמה ב׳ בהיתר רעלים אחוד?
רמה א׳ מיועדת לפעילות בסיכון או בהיקף גבוה, וההליך בה דומה להליך היתר פליטה: כולל פרסום הבקשה ושיתוף ציבור. רמה ב׳ מיועדת לסיכון בינוני, בהליך פשוט יותר. רמה ג׳: סיכון נמוך: פטורה מהיתר ותוסדר בתקנות.
איך יודעים אם המפעל חייב בהיתר לפי התוספת השלישית?
באמצעות סיווג עצמי לפי מדריך הסיווג של המשרד להגנת הסביבה: בודקים את סוג והיקף הפעילות מול חלק א׳ ואת כמויות החומרים המסוכנים מול חלק ב׳, וקובעים לפי המחמיר, בכפוף לתנאים המצטברים שבחוק. האחריות לנכונות הסיווג מוטלת על העסק, ולכן מומלץ לבצע אותו באופן מתועד ומנומק.
הבהרה: המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ומקצועי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת רגולטורית רשמית או תחליף להתייעצות פרטנית מול הרשויות המוסמכות. הרגולציה הסביבתית מתעדכנת מעת לעת. אין להסתמך על התוכן לקבלת החלטות ללא ליווי מקצועי פרטני; ELM אינה אחראית להסתמכות על המידע ללא ייעוץ ספציפי.