תיקון 168 לחוק התכנון והבנייה, המתגבש בכנסת נכון ליולי 2026, מציע להכיר בחוות שרתים המיועדות לבינה מלאכותית בהספק של 50 מגה-ואט ומעלה כתשתית לאומית — סיווג שיעביר את אישורן למסלול הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל), במכסה מוצעת של עד עשר תוכניות בשנה. התיקון עבר קריאה ראשונה ב-1 ביוני 2026 והוא מצוי בהליכי הכנה לקריאה שנייה ושלישית — כלומר, הנוסח הסופי עדיין עשוי להשתנות. עבור יזמים מדובר בפוטנציאל לקיצור משמעותי של הליך התכנון, אך חשוב להבין: הדרישות הסביבתיות המהותיות אינן נעלמות במסלול המהיר.
הרקע: ביקוש ה-AI וצוואר הבקבוק התכנוני
מהפכת הבינה המלאכותית הקפיצה את הביקוש לכוח מחשוב, ושוק חוות השרתים בישראל נמצא בצמיחה מואצת: על פי הערכות שוק, לצד קיבולת מותקנת של כ-300 מגה-ואט ממתינים "בצנרת" פרויקטים בהיקף מצטבר של מאות מגה-ואט נוספים. ביוני 2026 אף אישרה הממשלה תוכנית לאומית להאצת תחום ה-AI, הרואה בתשתיות מחשוב רכיב אסטרטגי במשק.
מול הביקוש הזה עומד הליך תכנון שלא נבנה לפרויקטים בסדר גודל כזה. חוות שרתים גדולה היא פרויקט עתיר קרקע, חשמל ותשתיות, ואישורה במסלולי התכנון הרגילים — ועדות מקומיות ומחוזיות — עלול להימשך שנים. מכאן נולדה היוזמה להעביר את הפרויקטים הגדולים למסלול תכנון ארצי מרוכז ומהיר יותר.
מה מציע התיקון המתגבש
על פי הנוסח שעבר קריאה ראשונה, התיקון נשען על שלושה רכיבים מרכזיים — וכולם, יש להדגיש, עשויים עוד להשתנות בהמשך הליך החקיקה:
הכרה בחוות שרתים גדולות כתשתית לאומית
חוות שרתים המיועדות לעיבוד בינה מלאכותית בהספק של 50 מגה-ואט ומעלה יוכרו כ"תשתית לאומית" — סיווג שהיה שמור עד כה בעיקר לתחנות כוח, כבישים ארציים, מתקני התפלה ותשתיות דומות.
מסלול ות"ל
הסיווג פותח את הדלת למסלול הות"ל — הליך סטטוטורי ארצי מרוכז, שמייתר את המעבר בוועדות המחוזיות ונועד לקצר משמעותית את לוחות הזמנים התכנוניים.
מכסה שנתית
כדי לשמור על שליטה בהיקפים, הנוסח המוצע מגביל את המסלול לעד עשר תוכניות בשנה. גבול זה נועד לאזן בין האצה לבין עומס על מוסדות התכנון, וגם הוא נתון לשינוי בדיוני הוועדה.
סטטוס החקיקה — נכון ליולי 2026
חשוב לדייק בסטטוס: התיקון עבר קריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-1 ביוני 2026, והוא מצוי כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית במסגרת דיוני הוועדה. המשמעות המעשית: זהו עדיין אינו חוק מחייב; סף ההספק, המכסה השנתית, ההגדרות והתנאים הנלווים עשויים להשתנות; ואין ודאות באשר למועד השלמת החקיקה — אם תושלם. כל היערכות עסקית שנשענת על התיקון צריכה להביא זאת בחשבון.
מה זה אומר ליזם: קיצור פוטנציאלי מול אי-ודאות
אם התיקון יושלם בנוסח דומה, יזם של חוות שרתים גדולה יוכל לקדם תוכנית במסלול ארצי אחד במקום הליך מחוזי ממושך — חיסכון פוטנציאלי של שנים בשלב התכנוני. מנגד, ההסתמכות על מסלול שטרם עוגן בחוק יוצרת אי-ודאות תכנונית ועסקית: פרויקט שנבנה סביב הנחת "תשתית לאומית" עלול לגלות שהספים או המכסה השתנו. הגישה המקצועית המקובלת היא תכנון דו-תרחישי — היערכות מקבילה למסלול הקיים ולמסלול המוצע, כך שההחלטה הסופית מתקבלת כשהתמונה הרגולטורית מתבהרת.
הדרישות הסביבתיות לא נעלמות
מסלול תכנון מהיר אינו פטור סביבתי. גם חווה שתאושר בות"ל תידרש, ככלל, לעמוד במכלול הרגולציה הסביבתית: היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי כאשר ההספק התרמי המצרפי של מערך גנרטורי הגיבוי חוצה את הסף הקבוע בחוק, היתר רעלים לאחסון דלק מעל ספי הפטור, עמידה בתקנות הרעש, ודרישות בטיחות למערכי אגירת אנרגיה. בנוסף, מוסד התכנון — ובכלל זה הות"ל — רשאי לדרוש תסקיר השפעה על הסביבה או מסמך סביבתי כתנאי לקידום התוכנית, גם כשאין חובה אוטומטית כזו.
הביקורת הסביבתית על המסלול
ארגוני סביבה הביעו התנגדות למה שהם מכנים "מסלול עוקף": החשש הוא שהליך ארצי מרוכז יצמצם את שיתוף הציבור ואת משקל השיקולים המקומיים, דווקא בפרויקטים עתירי קרקע, חשמל ולעיתים גם מים. הביקורת הזו רלוונטית ליזמים באופן ישיר: ככל שהמסלול נתפס כמקל, כך גוברת התביעה הציבורית והמקצועית לבחינה סביבתית קפדנית של כל תוכנית. במציאות כזו, מסמכים סביבתיים איכותיים ומקדימים הם לא "עוד דרישה" אלא תנאי לקידום חלק של הפרויקט.
ההקשר הרחב: מתווה החשמל ועדיפות לפריפריה
התכנון אינו צוואר הבקבוק היחיד. בקשות חיבור לרשת החשמל בהיקף מצטבר של אלפי מגה-ואט ממתינות לאישור, ולפי הערכות רק חלק מהן יאושר בשנים הקרובות. במקביל לחקיקה, פורסם לשימוע ציבורי מתווה של רשות החשמל (נכון לאמצע 2026 — טרם סופי) הכולל, בין היתר, דמי תור, מנגנוני "כושר הפסקה" של אספקת החשמל בשעות שיא, ועדיפות לפרויקטים בנגב ובצפון. שילוב שני המהלכים מסמן כיוון ברור: המדינה מעוניינת בחוות שרתים — אך בתנאים, בקצב ובמיקומים שהיא מכתיבה. מיקום בפריפריה עשוי להפוך משיקול נדל"ני לשיקול רגולטורי ממדרגה ראשונה.
איך ELM מלווה יזמים בסביבה רגולטורית משתנה
אנחנו מלווים יזמים ומקימי חוות שרתים בגישה תרחישית: מיפוי הדרישות הסביבתיות בכל אחד ממסלולי התכנון האפשריים, הכנה מוקדמת של המסמכים הסביבתיים והבקשות להיתרים, ומעקב שוטף אחר התקדמות החקיקה והמתווים הרגולטוריים — כך שההחלטות העסקיות מתקבלות על בסיס תמונה עדכנית ולא על הנחות. למבט מקיף על מכלול הדרישות, ראו את המדריך שלנו בנושא חוות שרתים ורגולציה סביבתית בישראל, את עמוד השירות ליווי סביבתי להקמת חוות שרתים, ואת השו"ת המלא בנושא רגולציה סביבתית לחוות שרתים.
מתכננים חוות שרתים ורוצים להבין איך התיקון המתגבש משפיע עליכם? דברו איתנו — נשמח לבחון יחד את התרחישים.
שאלות ותשובות
מהו תיקון 168 לחוק התכנון והבנייה?
הצעת תיקון המבקשת להכיר בחוות שרתים המיועדות ל-AI בהספק של 50 מגה-ואט ומעלה כתשתית לאומית, ולאפשר את אישורן במסלול הות"ל במכסה מוצעת של עד עשר תוכניות בשנה. מטרתה לקצר את הליכי התכנון לפרויקטים גדולים של תשתיות מחשוב.
האם התיקון כבר בתוקף?
לא. נכון ליולי 2026 התיקון עבר קריאה ראשונה בלבד (1 ביוני 2026) והוא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה. הנוסח — לרבות סף ההספק והמכסה השנתית — עשוי להשתנות, ואין ודאות לגבי מועד השלמת החקיקה.
האם המסלול המהיר פוטר מהדרישות הסביבתיות?
לא. גם תוכנית שתאושר בות"ל כפופה למכלול הרגולציה הסביבתית — היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי מעל הסף הקבוע, היתר רעלים, תקנות רעש ועוד — ומוסד התכנון רשאי לדרוש תסקיר השפעה על הסביבה או מסמך סביבתי כתנאי לקידום התוכנית.
הבהרה: המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ומקצועי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת רגולטורית רשמית או תחליף להתייעצות פרטנית מול הרשויות המוסמכות. הרגולציה הסביבתית מתעדכנת מעת לעת. אין להסתמך על התוכן לקבלת החלטות ללא ליווי מקצועי פרטני; ELM אינה אחראית להסתמכות על המידע ללא ייעוץ ספציפי.