היתרים סביבתיים הם תנאי הפעלה בסיסי לתעשייה בישראל: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים ברישיון העסק קובעים מה מותר לפלוט, אילו חומרים מסוכנים מותר להחזיק וכיצד לנהל שפכים, פסולת, ריח ורעש. בעמוד זה ריכזנו תשובות ישירות לשאלות הנפוצות ביותר של מפעלים, יזמים וארגונים: מתי נדרש כל היתר, כמה זמן לוקח לקבל אותו, מה ההבדל בין ההיתרים, ומה משתנה עם כניסת הרישוי הסביבתי המשולב לתוקף.
להעמקה בכל תחום, בקרו בעמודי השירות שלנו: פליטות לאוויר והיתרי פליטה, חומרים מסוכנים והיתר רעלים והכנת בקשות להיתרים סביבתיים, וכן בעמוד המקיף על רישיון סביבתי משולב בישראל. זקוקים לליווי פרטני בתהליך רישוי? צרו איתנו קשר.
שאלות ותשובות
אילו היתרים סביבתיים קיימים בישראל?
בישראל פועלים כיום שלושה מכשירי רישוי סביבתי מרכזיים: היתר פליטה לאוויר מכוח חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008; היתר רעלים מכוח חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993; ותנאים סביבתיים הנקבעים ברישיון העסק מכוח חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968. לצדם קיימות דרישות נוספות, ובהן הסדרה נפרדת של הזרמת שפכים לים. החל מ-1 בינואר 2027 שלושת המכשירים המרכזיים מתאחדים בהדרגה להיתר סביבתי משולב אחד.
כל מכשיר מכסה היבט אחר של הפעילות: אוויר, חומרים מסוכנים, ושאר ההיבטים: שפכים, פסולת, ריח ורעש: שהוסדרו עד כה בעיקר דרך רישיון העסק. המאסדר בכל המסלולים הוא המשרד להגנת הסביבה, ולכן מיפוי מוקדם של כלל החובות הרלוונטיות לאתר הוא הצעד הראשון בכל תהליך רישוי.
מתי מפעל צריך היתר פליטה?
היתר פליטה נדרש כאשר במפעל פועל "מקור פליטה טעון היתר": פעילות מהסוגים המוגדרים בחוק אוויר נקי כבעלי פוטנציאל פליטה משמעותי לאוויר, בעיקר בענפי תעשייה כבדה ואנרגיה. בישראל מדובר בסדר גודל של כ-190 מפעלים בלבד. החובה נקבעת לפי סוג הפעילות והיקפה, לא לפי גודל החברה או המחזור שלה, ולכן נדרשת בדיקת סיווג פרטנית לכל אתר.
גם מפעל שאינו טעון היתר פליטה עשוי להיות כפוף לדרישות איכות אוויר אחרות, למשל דרך תנאים ברישיון העסק. עם כניסת הרישוי הסביבתי המשולב לתוקף, מפעל החייב בהיתר פליטה יקבל "היתר פליטה אחוד" שיכסה גם את תחום החומרים המסוכנים, ללא צורך בהיתר רעלים נפרד.
מה זה היתר רעלים ומי חייב בו?
היתר רעלים הוא היתר מכוח חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, הנדרש ככלל לעסק שמייצר, מאחסן, משתמש או סוחר בחומרים מסוכנים מעל כמויות סף. ההיתר קובע אילו חומרים מותר להחזיק, באילו כמויות ובאילו תנאי בטיחות, אחסון ומניעת אירועים. תוקפו כיום קצר יחסית: שנה עד שלוש שנים, ולכן נדרש חידוש תדיר.
במסגרת הרפורמה ברישוי הסביבתי, החל מ-1 בינואר 2027 תיכנס לתוקף תוספת חדשה לחוק החומרים המסוכנים שתחליף את מנגנון הסיווג והפטור הקיים: עסקים יסווגו לרמות סיכון (א', ב', ג') לפי סוג הפעילות, היקפה וכמויות החומרים: כאשר רמה ג' פטורה מהיתר. הסיווג נעשה כסיווג עצמי לפי מדריך שפרסם המשרד להגנת הסביבה, והאחריות לנכונותו מוטלת על העסק.
כמה זמן לוקח לקבל היתר פליטה?
אין לוח זמנים אחיד: משך התהליך תלוי במורכבות המפעל, באיכות ובשלמות הבקשה ובעומס על הרגולטור, ובפועל מדובר ככלל בתהליך ממושך של חודשים רבים. הכנת הבקשה עצמה: סקרים, נתוני פליטות, ניתוח טכניקות מיטביות זמינות (BAT): דורשת זמן משמעותי עוד לפני ההגשה, ולאחריה מתקיימים בדיקת המשרד להגנת הסביבה, סבבי השלמות ופרסום להערות הציבור.
מניסיוננו, החלק שבשליטת המפעל: איסוף נתונים מהימנים והכנת בקשה מלאה ומדויקת: הוא גם המקום שבו אפשר לחסוך הכי הרבה זמן. בקשה חסרה מייצרת סבבי השלמות שמאריכים את התהליך. לקראת מועדי ההגשה הענפיים של הרישוי המשולב (2027 ואילך), תכנון מוקדם הופך קריטי עוד יותר.
מה ההבדל בין היתר פליטה להיתר רעלים?
היתר פליטה עוסק בפליטת מזהמים לאוויר ממקורות נייחים משמעותיים, ניתן מכוח חוק אוויר נקי ותוקפו שבע שנים. היתר רעלים עוסק בהחזקה, שימוש ומסחר בחומרים מסוכנים, ניתן מכוח חוק החומרים המסוכנים ותוקפו כיום שנה עד שלוש שנים. אלו שני מכשירים נפרדים עם הליכים ודרישות שונים, ומפעל אחד בהחלט עשוי להיות חייב בשניהם במקביל.
הכפילות הזו היא בדיוק מה שהרפורמה ברישוי הסביבתי באה לפתור: מ-2027, מפעל החייב בהיתר פליטה יקבל היתר אחוד אחד שמכסה גם את תחום החומרים המסוכנים, ומפעל שמחזיק חומרים מסוכנים בלבד יקבל "היתר רעלים אחוד" ברמה המתאימה לסיכון שלו.
מה זה רישוי סביבתי משולב ומה ישתנה מ-2027?
רישוי סביבתי משולב הוא רפורמה מכוח חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי), התשפ"ד-2024, המאחדת שלושה מכשירים: היתר פליטה, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים ברישיון העסק: להיתר סביבתי אחד מול מאסדר אחד. ליבת הרישוי נכנסת לתוקף ב-1 בינואר 2027, וההגשות ייעשו בהדרגה לפי ענפים עד 2033. ההיתר האחוד מכסה אוויר, חומרים מסוכנים, קרקע, שפכים, פסולת, ריח ורעש.
הרפורמה צפויה לחול על כ-1,590 מפעלים (סדר גודל), בשני מסלולים עיקריים: היתר פליטה אחוד למי שחייב בהיתר פליטה, והיתר רעלים אחוד (רמה א' או ב') למי שמחזיק חומרים מסוכנים בלבד. היתרים ותנאים קיימים נשארים בתוקף עד קבלת ההיתר האחוד: בתנאי שהבקשה הוגשה במועד הענפי שנקבע.
לכמה זמן תקף היתר סביבתי?
תלוי בסוג ההיתר: היתר פליטה ניתן כיום לשבע שנים; היתר רעלים לשנה עד שלוש שנים; וההיתר הסביבתי המשולב יינתן לשבע שנים בפעם הראשונה ויחודש לתקופות של עשר שנים: הארכה משמעותית שנועדה להעניק ודאות עסקית ותכנונית למפעלים. זהו אחד השינויים המהותיים ביותר של הרפורמה עבור התעשייה.
נוסף על התוקף הארוך, החוק החדש מגביל את פתיחת תנאי ההיתר באמצע התקופה: שינוי תנאים ייעשה ככלל רק כאשר קיים חשש לפגיעה סביבתית משמעותית, ושינוי לא-משמעותי במפעל אינו פותח את ההיתר כולו מחדש. המשמעות: פחות אי-ודאות רגולטורית לאורך חיי ההיתר.
מה זה BAT?
BAT: Best Available Techniques, "הטכניקות המיטביות הזמינות": הוא עיקרון יסוד ברגולציית פליטות: תנאי ההיתר נקבעים לפי הטכניקות היעילות ביותר לצמצום זיהום שכבר מיושמות בקנה מידה תעשייתי ובעלות סבירה. הטכניקות מרוכזות במסמכי ייחוס ענפיים אירופיים הנקראים BREF, מכוח דירקטיבת ה-IED האירופית, שעקרונותיה מיושמים גם בישראל.
חוק הרישוי הסביבתי המשולב הביא כאן שינוי מהותי לטובת התעשייה: במקום דרישה ל"טכניקה המחמירה ביותר", מותר להסתמך על מלוא טווח ה-BAT שבמסמכי ה-BREF, ולמפעל עומדת זכות השגה אם התנאים שנקבעו לו חורגים מהמקובל באירופה. ניתוח BAT מקצועי הוא לכן רכיב מרכזי בכל בקשת היתר.
האם היתרים סביבתיים פומביים?
ככלל, כן. הליך היתר הפליטה כולל פרסום הבקשה להערות הציבור, וההיתרים ותנאיהם פתוחים לעיון. גם ברישוי הסביבתי המשולב נקבעו חובת העמדת מידע לציבור ושיתוף ציבור: בבקשות להיתר פליטה אחוד ולהיתר רעלים אחוד ברמה א'. המידע הסביבתי של המפעל חשוף אפוא לשכנים, לארגוני סביבה, לתקשורת ולמתחרים.
לפומביות יש משמעות עסקית שחורגת מהרגולציה עצמה: בקשה מנוסחת היטב, מבוססת נתונים ושקופה מקטינה חיכוך מול הציבור והרשויות, בעוד בקשה חלשה עלולה להפוך לחזית ציבורית. כדאי להתייחס למסמכי הבקשה גם כמסמך שפונה לציבור, לא רק לרגולטור.
מה קורה אם פועלים בלי היתר?
פעילות הטעונה היתר סביבתי ללא היתר בתוקף חושפת את העסק ואת נושאי המשרה בו לאכיפה: לרבות עיצומים כספיים, צווים מנהליים ואף הליכים משפטיים, וכן לחשיפה ביטוחית, מימונית ומסחרית. גם היתר שפג תוקפו ולא חודש במועד מייצר חשיפה דומה. לכן בדיקת סיווג וחידוש במועד הם צורך עסקי בסיסי, לא רק חובה רגולטורית.
הרפורמה ברישוי המשולב אף מרחיבה את האכיפה: כלל התנאים הסביבתיים בהיתר האחוד: כולל תחומים כמו שפכים, ריח ורעש שהוסדרו בעבר ברישיון העסק: יהיו חשופים לעיצומים כספיים. חשוב גם לזכור שהוראות המעבר מותנות בהגשת בקשה במועד הענפי; מי שלא יגיש בזמן עלול למצוא את עצמו ללא מסגרת היתר תקפה.
איך מתכוננים לביקורת של המשרד להגנת הסביבה?
ההכנה הטובה ביותר היא עמידה שוטפת בתנאי ההיתרים: לא היערכות של הרגע האחרון. בפועל: לוודא שכל ההיתרים בתוקף ותנאיהם ממופים ומוכרים לגורמים באתר; לרכז תיעוד זמין: נתוני ניטור, יומני תפעול, אישורי פינוי פסולת, נהלי חירום והדרכות; לבצע מבדק פנימי תקופתי לאיתור פערים ולתקנם; ולהכין את צוות האתר למענה ענייני לשאלות המפקחים.
מבדק פנימי שמדמה ביקורת אמיתית הוא הכלי היעיל ביותר: הוא מאתר את הפערים לפני שהרגולטור מאתר אותם, ומאפשר לתקן בשקט ובעלות נמוכה. ליקויים שמתגלים ומטופלים ביוזמת המפעל מציבים אותו בעמדה טובה בהרבה מליקויים שנחשפים בביקורת פתע.
מה תפקיד יועץ סביבתי בתהליך קבלת היתרים?
יועץ סביבתי מתרגם את הדרישות הרגולטוריות למציאות התפעולית של המפעל: קובע יחד אתכם את הסיווג הנכון, מכין את הבקשה על נספחיה: סקרים, נתוני פליטות, מיפוי תרחישים וניתוח טכניקות (BAT): מנהל את הדיאלוג מול המשרד להגנת הסביבה, ופועל לכך שהתנאים שייקבעו יהיו ישימים מסחרית ותפעולית, לא רק "עוברים". לאחר קבלת ההיתר הוא מלווה את היישום והדיווח השוטפים.
הערך הגדול נמצא באיזון: עמידה מלאה בדרישות הסביבה בלי לשתק את העסק. זו בדיוק המומחיות של ELM מאז 2014: ליווי מפעלים, יזמים וארגונים בכל שלבי הרישוי הסביבתי, ובהיערכות לרישוי הסביבתי המשולב. מוזמנים לפנות אלינו לבחינת הצרכים של האתר שלכם.