היתר הזרמה לים
היתר הזרמה לים הוא אישור סטטוטורי שנדרש מכל מי שמטיל פסולת או מזרים שפכים לים ממקור יבשתי, במישרין או בעקיפין. ההיתר ניתן על ידי ועדה בין-משרדית שפועלת מכוח חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988, והוא קובע את הרכב השפכים המותר, את כמותם, את נקודת ההזרמה ואת חובות הניטור והדיווח. הזרמה ללא היתר או בניגוד לתנאיו חושפת את המפעל ואת נושאי המשרה בו לעיצומים כספיים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים, לצווי הפסקה ולאחריות פלילית.
מה קובע חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
סעיף 2 לחוק קובע איסור גורף: לא יטיל ולא יזרים אדם לים פסולת או שפכים ממקור יבשתי, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו. ההגדרות בחוק רחבות במכוון. "ים" כולל את הים התיכון, ים סוף וים המלח, לרבות חופיהם עד קו המים המתוקים. "מקור יבשתי" הוא כל מקור ביבשה, לרבות מיתקן ימי קבוע. "שפכים" הם כל פסולת המורחקת בהזרמה, כולל בוצה ומוצקים בתרחיף.
החוק נחקק בשנת 1988 ונכנס לתוקף בתחילת 1990, והוא מיישם את מחויבויותיה של ישראל לפי אמנות בינלאומיות להגנת הים, ובראשן האמנה לשמירת הים התיכון מפני זיהום (אמנת ברצלונה) והפרוטוקול שלה בעניין מקורות יבשתיים. לכן רשימות החומרים המגבילים בתקנות מפנות ישירות לנספחי הפרוטוקול. עיקרון היסוד: הזרמה לים היא ברירת מחדל אסורה, והיא מותרת רק כאשר אין חלופה יבשתית סבירה.
הוועדה למתן היתרי הזרמה לים
סעיף 3 לחוק מקים ועדה למתן היתרים שממנה השר להגנת הסביבה. בוועדה שמונה חברים: נציג השר להגנת הסביבה כיושב ראש, נציגי שרי הביטחון, הבריאות, התעשייה והמסחר, החקלאות, התיירות והתחבורה, ונציג ציבור מטעם הגופים הסביבתיים לפי חוק ייצוג גופים ציבוריים. הרכב זה משקף את מגוון האינטרסים בים: בריאות הציבור, דיג וחקלאות ימית, תיירות חופים, נמלים וביטחון.
הוועדה רשאית לתת היתר, להתנותו בתנאים מוקדמים, לקבוע בו תנאים ואף לבטלו לאחר שימוע אם הופרו תנאיו או אם התגלה מידע חדש. שקיפות מלאה מעוגנת בחוק: החלטות הוועדה והנוסח המלא של ההיתרים פתוחים לעיון הציבור ומפורסמים באתר המשרד להגנת הסביבה. את הטיפול המקצועי בבקשות מרכזת יחידת ההגנה על הסביבה הימית של המשרד.
רוצים להבין מה המשמעות עבור הארגון שלכם? צוות ELM זמין לשיחת ייעוץ ראשונית.
מי נדרש להיתר הזרמה לים
כל גורם שמסלק לים פסולת או שפכים ממקור יבשתי נדרש להיתר, ובכלל זה:
- מפעלי תעשייה המזרימים שפכים תעשייתיים או תמלחות דרך מוצא ימי.
- מתקני התפלה המחזירים לים מי רכז (תמלחת) יחד עם מי שטיפות של תהליכי הטיפול.
- מכוני טיהור שפכים שאין להם חלופה יבשתית מלאה לקולחין או לבוצה.
- תחנות כוח ומתקנים המזרימים מי קירור, שההזרמה שלהם נחשבת הזרמה תרמית.
- מתקנים חקלאיים כגון בריכות גידול המזרימים מים בעלי עומס אורגני.
חשוב להדגיש: האיסור חל גם על הזרמה עקיפה. מפעל שמזרים לנחל שנשפך לים, או לתעלת ניקוז שמגיעה לחוף, עלול להיחשב מזרים לים לכל דבר. בנוסף, סעיף 11 לחוק קובע שכל רישיון עסק וכל רישיון להקמת מפעל רואים אותו כמותנה בקיום הוראות החוק, כך שהפרה מסכנת גם את הרישוי העסקי. הרחבה על ההבחנה בין מסלולי הסילוק השונים של שפכי תעשייה מופיעה במדריך המלא לטיפול בשפכי תעשייה.
תהליך הבקשה: מסמכים, לוחות זמנים וסוגי היתרים
מה כוללת הבקשה
תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן-1990, קובעות בתוספת הראשונה את תוכן הבקשה. נדרשים בין השאר: פרטי המקור היבשתי ותהליכי הייצור בו, תיאור פיזיקלי וכימי מלא של השפכים (הרכב, ריכוזים, כמות או ספיקה), תיאור ההזרמה המוצעת (מועדים, מיקום גיאוגרפי ועומק קרקעית, אמצעי ההזרמה), תיאור הסביבה הימית והחופית הקולטת, והנמקה מפורטת: הערכת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות, הוכחה שנבחנו חלופות יבשתיות, ופירוט האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים (BAT) שהותקנו לטיפול בשפכים לפני ההזרמה.
לוחות זמנים
הוועדה רשאית לדרוש השלמות ופרטים נוספים בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, והיא מחויבת לדון ולהחליט בתוך 75 ימים מהגשת הבקשה או ממסירת ההשלמות. בבקשה להיתר חירום הוועדה דנה בתוך 72 שעות. דחיית בקשה מחייבת הודעה מנומקת בכתב, וניתן לבקש דיון חוזר בבקשה מנומקת.
סוגי היתרים ותוקפם
- היתר כללי: לשפכים שאינם מכילים חומרים מהתוספת השנייה לתקנות, ללא הגבלת זמן.
- היתר מיוחד: לשפכים המכילים חומרים מהתוספת השנייה שטופלו ב-BAT, לתקופה של שנה עד חמש שנים לפי נסיבות המקרה.
- היתר חירום: לאירוע חריג שאין אפשרות טכנית סבירה למנוע בו את ההזרמה, לפרק זמן קצר וקצוב.
התקנות קובעות גם מתי אסור לוועדה לתת היתר: כאשר קיימות חלופות ישימות לטיפול או לסילוק יבשתי, לשימוש חוזר או לטכנולוגיות מעוטות פסולת, וכאשר השפכים מכילים חומרים מהתוספת השנייה ללא טיפול BAT. התוספת השנייה כוללת בין השאר כספית, קדמיום, תרכובות אורגנו-הלוגניות, שמני סיכה משומשים, חומרים מסרטנים וחומרים רדיואקטיביים, וכן רשימה רחבה של מתכות, ציאנידים, פחמימנים, דטרגנטים לא פריקים והזרמות תרמיות.
תנאי ההיתר, ניטור ודיווח
היתר הזרמה לים מכיל לכל הפחות הוראות בארבעה עניינים: כמות והרכב השפכים המותרים, אופן ההזרמה ומועדה, אתר ההזרמה, ואמצעי ניטור ובקרה. בפועל היתרים כוללים ערכי ריכוז מרביים לכל מזהם, דרישות דיגום בתדירות קבועה, והוראות תפעול למוצא הימי.
הוועדה רשאית לחייב את בעל ההיתר לבצע ניטור בים לבחינת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של ההזרמה, לפי תוכנית ניטור שמגיש המבקש על פי הנחיות הוועדה. חובות נוספות: דיווח שוטף לוועדה בפרקי זמן שתקבע, דיווח מיידי על שינויים במבנה או בתפעול המקור היבשתי שעשויים להשפיע על כמות השפכים או איכותם, דיווח בתוך שבעה ימים על הזרמת חירום, וניהול רישומים מלאים שנשמרים שלוש שנים לפחות ופתוחים לעיון מפקחים. שאלות נפוצות על דיגום ואיכויות שפכים מרוכזות בשאלות ותשובות בנושא מים וקרקע.
אגרות והיטל הזרמה לים
אגרת בקשה
בעת הגשת בקשה להיתר או לחידושו משולמת אגרה מדורגת לפי סוג השפכים. הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים מדי שנה; נכון לשנת 2025:
| סוג הבקשה | אגרה (ש"ח, 2025) |
|---|---|
| תמלחות נקיות (מי ים, מי תהום, תמלחת אוסמוזה הפוכה או מחליף יונים ללא חומר אורגני וללא מתכות) | 5,677 |
| תמלחת מזון, בורסקאות או טקסטיל | 11,401 |
| שפכים שאינם מכילים חומרים מהתוספת השנייה | 22,792 |
| שפכים המכילים חומרים מהתוספת השנייה לאחר טיפול BAT | 22,792 |
| שפכים המכילים חומרים מהתוספת השנייה | 45,549 |
| היתר חירום | 9,982 |
היטל למניעת זיהום הים
מעבר לאגרה החד-פעמית, כל בעל היתר משלם היטל שוטף לפי תקנות ההיטל למניעת זיהום הים משנת 2011. מטרת ההיטל מוגדרת בתקנות: הפנמת העלויות החיצוניות של ההזרמה, עידוד צמצומה ושיפור מתמיד באיכות השפכים. ההיטל מחושב לפי מכפלת כמות כל חומר מזהם (בקילוגרמים) ביחידת התשלום שלו, ובמקדם מיקום: 1 בים התיכון, 1.5 במפרץ חיפה, 2 בים המלח ו-3 בים סוף. יחידות התשלום משקפות את מסוכנות החומר: נכון לשנת 2025, צח"ב ומוצקים מרחפים עולים 0.11 ו-0.21 ש"ח לק"ג בהתאמה, זרחן 1.07 ש"ח לק"ג, נחושת ועופרת 174.23 ש"ח לק"ג, קדמיום 1,737.57 ש"ח לק"ג וכספית 5,212.71 ש"ח לק"ג.
ההיטל משולם אחת לרבעון, ב-20 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר, בעד הרבעון הקודם, בצירוף דיווח רבעוני על הכמויות והריכוזים, ובסוף כל שנה מוגש תצהיר שנתי מאומת. מי שמשתמש במי ים בתהליך הייצור רשאי לבקש לקזז מההיטל את המזהמים שמקורם במי הים עצמם. בהיתרי חירום ההיטל נקבע לפי משך ההזרמה: כ-11,900 ש"ח להזרמה של עד יממה, כ-29,800 ש"ח לעד 72 שעות וכ-89,500 ש"ח לעד 96 שעות (סכומי 2025, מוכפלים במקדם המיקום). כספי ההיטל, העיצומים והקנסות מועברים לקרן למניעת זיהום הים.
אכיפה וסיכונים
מנגנון האכיפה המרכזי כיום הוא עיצום כספי מנהלי. בשל הזרמה בניגוד לתנאי היתר או אי-דיווח, הממונה במשרד להגנת הסביבה מוסמך להטיל, בסכומי 2025: כ-386,900 ש"ח על יחיד, כ-773,800 ש"ח על תאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו עד 250 מיליון ש"ח, כ-1.55 מיליון ש"ח על תאגיד עם מחזור של 250 עד 500 מיליון ש"ח, וכ-3.1 מיליון ש"ח על תאגיד שמחזורו מעל 500 מיליון ש"ח. בהפרה נמשכת נוסף חלק עשרים מהעיצום לכל יום, ובהפרה חוזרת בתוך שנתיים העיצום מוכפל.
במישור הפלילי, הזרמה ללא היתר או בניגוד לתנאיו דינה מאסר שנה או קנס משולש מהקבוע בחוק העונשין, ואם נגרם נזק לים, מאסר שלוש שנים או כפל הקנס. תאגיד חשוף לכפל קנסות, ונושא משרה שלא פיקח למניעת העבירה חשוף לאחריות אישית עם חזקת הפרה שעליו לסתור. בית המשפט מוסמך גם לחייב את המורשע בהוצאות הניקוי והשבת המצב לקדמותו, ולהטיל קנס בגובה טובת ההנאה שהופקה, לרבות הוצאה שנחסכה. בנוסף, השר מוסמך להוציא צו מנהלי להפסקה, לצמצום או למניעה של הזרמה ולניקוי הזיהום עוד לפני הגשת כתב אישום. סקירה רחבה של כלי האכיפה הסביבתיים מופיעה במאמר על אכיפה סביבתית ועיצומים כספיים.
הזרמה לנחלים: מסלול נפרד לפי חוק המים
הזרמה לנחל אינה כפופה לוועדה למתן היתרי הזרמה לים אלא למסלול נפרד: צו הרשאה שנותן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב מכוח חוק המים, התשי"ט-1959, לאחר התייעצות עם גורם מוסמך מטעם משרד הבריאות. צו ההרשאה ניתן כאשר הנסיבות אינן מותירות ברירה אלא להתיר הזרמה למקור מים לתקופה מוגבלת, הוא אישי ומנומק, תוקפו ככלל שנה אחת וניתן להאריכו מטעמים שיירשמו.
בצד ההרשאה חלות תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010, המוכרות כתקנות ענבר. התקנות קובעות טור איכות ייעודי להזרמה לנחלים, מחמיר במיוחד בנוטריינטים: צח"ב 10 מג"ל, מוצקים מרחפים 10 מג"ל, צח"כ 70 מג"ל, חנקן אמוניאקלי 1.5 מג"ל, חנקן כללי 10 מג"ל, זרחן כללי 1 מג"ל וקוליפורמים צואתיים 200 ליחידות ב-100 מ"ל (ערכים מרביים לממוצע חודשי). מפעל או מכון טיהור השוקלים בין מוצא ימי, השקיה חקלאית והזרמה לנחל צריכים להביא בחשבון שכל מסלול כפוף לרגולטור אחר, לאיכויות אחרות ולעלויות אחרות. ליווי מקצועי בתכנון ותפעול של מתקני טיפול בשפכים מסייע לבחור נכון בין המסלולים.
מתקני התפלה ומוצאים ימיים
מתקני התפלה הם כיום מקבוצות המזרימים הגדולות לים התיכון: תהליך האוסמוזה ההפוכה מחזיר לים מי רכז מלוחים, המשולבים במי שטיפות וניקויים העוברים טיפול מקדים. הזרמת רכז נחשבת ככלל להזרמה בעלת סיכון נמוך יחסית כאשר היא מורכבת ממלחי מי ים בלבד, ולכן היא מסווגת במדרגת האגרה הנמוכה, אך היא עדיין טעונה היתר מלא, ובעלי ההיתרים מחויבים בניטור ימי: סקר בסיס לפני ההקמה וניטור שוטף של עמודת המים, הקרקעית והחי בסביבת המוצא לאורך חיי המתקן.
מדיניות הוועדה, כפי שפורסמה בפומבי, מבוססת על כמה עקרונות: העדפת חלופה יבשתית בכל מקרה שהיא ישימה, יישום הטכניקה המיטבית הזמינה לפני הזרמה, צמצום מספר המוצאים הימיים והעדפת חיבור מזרימים למוצאים קיימים, בקרה שוטפת על איכות השפכים וניטור הסביבה הימית. עיקרון מעניין נוסף: לתמלחות תעשייתיות יש דווקא עדיפות להזרמה לים על פני הזרמתן למערכת הביוב, מפני שמליחות גבוהה פוגעת בתהליך הטיהור הביולוגי במכוני הטיהור ובאיכות הקולחין המושבים לחקלאות.
היתר הזרמה לים והרישוי הסביבתי המשולב
חוק רישוי סביבתי משולב, שאושר בכנסת ונכנס לתוקף בהדרגה החל משנת 2027, מאחד את היתר הפליטה לאוויר, היתר הרעלים ואישור המשרד להגנת הסביבה לרישיון העסק להיתר סביבתי אחד לפי עקרונות האסדרה האירופיים. על פי הפרסומים המקצועיים, היתר ההזרמה לים נותר מסלול נפרד ואינו נבלע בהיתר המשולב, בין השאר משום שהוא ניתן על ידי ועדה סטטוטורית רב-משרדית ומעוגן במחויבויות בינלאומיות. עם זאת, מפעל ימי-חופי יידרש בפועל לתאם בין שני ההליכים: דרישות BAT בהיתר המשולב ישפיעו על איכות השפכים המגיעים למוצא הימי. סקירה מלאה של הרפורמה מופיעה בעמוד רישוי סביבתי משולב, ותשובות לשאלות נפוצות על היתרים סביבתיים בכלל מרוכזות בשאלות ותשובות על היתרים סביבתיים.
איך ELM מלווה
ELM מלווה מפעלים, מתקני התפלה ורשויות בכל שלבי ההליך: בחינת חלופות יבשתיות ובדיקת הצורך בהיתר, אפיון שפכים ותהליכי ייצור, הכנת הבקשה על נספחיה לפי התוספת הראשונה לתקנות, ליווי מול יחידת ההגנה על הסביבה הימית והוועדה, בניית תוכניות ניטור ימי ודיגום, חישוב ובקרת היטלי הזרמה, וטיפול בהשלמות, בחידושים ובהליכי אכיפה. הניסיון המצטבר בממשק שבין הנדסת שפכים לרגולציה ימית מאפשר לקצר לוחות זמנים ולהימנע מדרישות השלמה מיותרות.
שאלות ותשובות
כמה זמן תקף היתר הזרמה לים?
תלוי בסוג ההיתר. היתר כללי, לשפכים שאינם מכילים חומרים מהתוספת השנייה לתקנות, ניתן ללא הגבלת זמן. היתר מיוחד, לשפכים המכילים חומרים מוגבלים שטופלו בטכנולוגיה המיטבית הזמינה, ניתן לתקופה של שנה עד חמש שנים לפי נסיבות המקרה. היתר חירום ניתן לפרק זמן קצר וקצוב בלבד. בקשת חידוש כרוכה באגרה מלאה ובבחינה מחודשת של הוועדה, ולכן מומלץ להיערך לחידוש חודשים מראש.
כמה עולה היתר הזרמה לים?
העלות מורכבת משניים: אגרת בקשה חד-פעמית והיטל שוטף. האגרה מדורגת לפי סוג השפכים, מכ-5,700 ש"ח לתמלחות נקיות ועד כ-45,500 ש"ח לשפכים המכילים חומרים מהתוספת השנייה (סכומי 2025, צמודי מדד). ההיטל הרבעוני מחושב לפי כמות כל מזהם בקילוגרמים כפול תעריף לחומר וכפול מקדם מיקום, כך שהסכום בפועל תלוי לחלוטין בהרכב ובספיקה של השפכים.
מה ההבדל בין היתר הזרמה לים לצו הרשאה להזרמה לנחל?
אלה שני מסלולים נפרדים לחלוטין. הזרמה לים טעונה היתר מוועדה בין-משרדית לפי חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, ותוקפו עד חמש שנים. הזרמה לנחל טעונה צו הרשאה ממנהל רשות המים לפי חוק המים, בהתייעצות עם משרד הבריאות, ותוקפו ככלל שנה אחת. גם דרישות האיכות שונות: בנחלים חלים ערכי תקנות ענבר להזרמה לנחלים, המחמירים במיוחד בחנקן ובזרחן.
האם מתקן התפלה חייב היתר הזרמה לים?
כן. החזרת מי רכז (תמלחת) לים היא הזרמת שפכים ממקור יבשתי לכל דבר, גם כאשר מדובר במלחי מי ים בלבד. הבקשה מסווגת במדרגת האגרה הנמוכה כאשר התמלחת אינה מכילה חומר אורגני או מתכות, אך ההיתר כולל תנאי איכות, הוראות תפעול למוצא הימי וחובת ניטור ימי הכוללת סקר בסיס לפני ההקמה וניטור שוטף לאורך חיי המתקן.
מה הסיכון בהזרמה לים ללא היתר?
הסיכון כפול. במישור המנהלי, עיצום כספי שנע בסכומי 2025 מכ-386,900 ש"ח ליחיד ועד כ-3.1 מיליון ש"ח לתאגיד שמחזורו מעל 500 מיליון ש"ח, עם תוספת יומית בהפרה נמשכת והכפלה בהפרה חוזרת. במישור הפלילי, מאסר שנה או קנסות מוגדלים, ומאסר שלוש שנים אם נגרם נזק לים, לצד אחריות אישית של נושאי משרה, צווי הפסקה מנהליים וחיוב בעלויות הניקוי.
האם היתר ההזרמה לים נכלל ברישוי הסביבתי המשולב?
לא. על פי הפרסומים המקצועיים, הרישוי הסביבתי המשולב שנכנס לתוקף בהדרגה מ-2027 מאחד את היתר הפליטה, היתר הרעלים ואישור המשרד לרישיון העסק, ואילו היתר ההזרמה לים נותר הליך נפרד בסמכות הוועדה הסטטוטורית. בפועל מפעל חופי יצטרך לתאם בין ההליכים, שכן דרישות הטכנולוגיה המיטבית בהיתר המשולב משפיעות ישירות על איכות השפכים במוצא הימי.